לקראת יום ההילולה: כל מה שרציתם לדעת על אור החיים הקדוש

ר' חיים בן עטר, שזכה לכינוי 'אור החיים הקדוש' על שם חיבורו הגדול והידוע, נולד למשפחה מעטירה מגולי ספרד בשנת ה' תנ"ו, בסאלי שבמרוקו. אביו, ר' משה, היה בנו של גאון הדור דאז, ר' חיים, אשר על שמו נקרא אף בנו. כבר בהיותו ילד, התגלה ר' חיים כעילוי גדול בתורה, וכבר אז הבטיח כי לכשיגדל, ישיב עטרה ליושנה בכל כוחו, ויקרב את עם ישראל לאביו שבשמיים. בבגרותו חבר אל סבו הצדיק, ומדי יום ביומו למדו יחדיו תורה – בתשוקה ואהבה.

לא בכדי זכה ר' חיים בן עטר להיקרא בשם התואר 'הקדוש', ונמנה על מתי המעט שזכו לכך. כמו כן זכה ר' חיים בן עטר שמייסד החסידות, 'הבעל שם טוב', יתבטא עליו ויאמר כי הוא הוא 'ניצוצו של משיח'.

משפחתו של 'אור החיים הקדוש' נקראה על שם 'בן עטר', היות והיו הם סוחרי בשמים חשובים בספרד, ארץ מוצאם. 'עטר' בערבית הוא שם כולל לבשמים, ומה מדויק וראוי הוא למשפחה זו, שנמנתה על המשפחות החשובות והמשפיעות ביותר בין יהודי מרוקו. משפחה שעתידים היו לצאת ממנה דורות ישרים ומבורכים, צדיקים וגאוני עולם.

בין חשובי פרנסי העיר סאלי בלטה במיוחד דמותו האצילה ועטוית הקדושה של ר' חיים הסב, שהתפרסם בקהילה היהודית כאיש קדוש ובעל מופתים, בקיא וגאון עצום ברזי התורה, ונדיב מופלג שהחזיק לומדי תורה כמו גם אנשים פשוטים, עמך ישראל. על אף שעסק במסחר, כשאר בני משפחתו, לא משו ספרי התורה מידיו – לילה כיום עמל ויגע בלימוד, גם בתקופות הקשות יותר, בהן היה טרוד במסחרו.

כבר כשהייתה בספרד נודע שמה של המשפחה למרחקים, וצאצאיה התפרסמו כצדיקים בעלי שם ותהילה. בהגיעם לסאלי - ייסדו ר' חיים הסב, ואחיו ר' שם טוב – את בית המדרש המקומי שקיבל את שמו 'בית הכנסת בן עטר'. אל בית כנסת זה נקבצו ובאו רבים מחכמי העיר, שהשתוקקו לרוות תורה מפיהם מפיק המרגליות, של האחים הקדושים. ומה הפלא בכך שר' חיים הנכד, גדל להיות הצדיק המופלג שהיה? הלא ראה בבית אביו וסבו, את הדוגמה הטובה ביותר. מה הפלא בכך שכבר מנעוריו פרש מכל הבלי העולם הזה, וביכר חיי תורה ויגיעה, על פני חיי חומר?

משפחת בן עטר חיה בעיר סאלי באין מפריע. אולם אחרי שנים ספורות מרגע הגיעה - החלו צרות ורדיפות פוקדות את הקהילה. המושלים דאז לא הפסיקו להערים קשיים כלכליים על גב הקהילה היהודית, וקנסות גדולים הוטלו עליה לעתים תכופות. אם לא די בזה, לפתע גברה אף הקנאות הדתית מצד המוסלמים שחיו בשכנות עמם, ומעשי החמאס שלהם היו מנת חלקם היומית: רכושם נשדד, ילדיהם סבלו מגינויים מילוליים חמורים, ולא פעם ספגו גם אלימות פיזית. כשמלאה הסאה, החליטה משפחת בן עטר לקום ולעשות מעשה.

כיהודים רבים, ברחה המשפחה לעיר מקנס והשאירה מאחור את כל רכושה. רק בהיותו בן 12, חזר ה'אור החיים הקדוש' לסאלי, ביחד עם משפחתו. או אז ספן עצמו בעולמה של תורה, ונהג להסתגף ולהתענות רבות – עובדה שלא הפריעה לשקידתו העצומה בלימוד. משבגר, התחתן ר' חיים עם פאצוניה - בת הגביר ר' משה בן עטר ממקנס, שנמנה אף הוא על משפחת בן עטר (בן דוד של אביו). אותו ר' משה, כיהן כיועצו האישי של מלך מרוקו ומתוקף תפקידו – דאג לקהילה היהודית, ועשה רבות למען ייטב לה. העובדה שר' משה זכה לעושר רב ותמך בחתנו, סייעה בידי ה'אור החיים הקדוש' להוסיף ולשקוד בתורה, מבלי שתרבוץ על כתפיו טרדת הפרנסה. 

עוד בצעירותו התפרסם שמו של ה'אור החיים הקדוש' כצדיק ובעל מופתים, ורבים שיחרו אל פתחו. ועל אף שהיה ענק בתורה וביראה – העדיף לצאת החוצה ולדרוש ברבים את משנתו, במקום להסתגר בד' אמותיו ולהשאיר לעצמו, חלילה, את חוכמתו ומשנתו. בין חיבוריו: "אור החיים" – החיבור הגדול ביותר שלו, העוסק בביאור חמשת חומשי תורה, "פרי תואר" – העוסק בשולחן ערוך חלק יורה דעה, וה"ראשון לציון" – ובו חידושים שכתב על הש"ס.